ג'נסן huang מ-Nvidia פרסם מכתב בזכות מודלים במשקלים פתוחים, ו-77 חברות חתמו - מ-OpenAI ועד Meta, Hugging Face ו-Mistral. אנתרופיק, שבנתה את המותג שלה על בטיחות, נשארה החברה הגדולה היחידה בחוץ. נפרק למה - ולמה זה פוגע בקהילת הקוד הפתוח.
מאת Yuval Avidaniקריאה בת 5 דק׳
אהבתם? שתפו
אמ;לק
5 הדברים שצריך לדעת
ג'נסן huang מ-Nvidia פרסם ב-24.7 מכתב בשם 'Open Weights and American AI Leadership'. תוך יומיים חתמו 77 ארגונים - OpenAI, Google, Microsoft, Meta, Hugging Face, Mistral, Mozilla, Ollama, SpaceX. אנתרופיק היא מעבדת ה-AI הגדולה היחידה שסירבה.
מודל במשקלים פתוחים (open-weights) הוא מודל שאפשר להוריד, להריץ ולשנות בחופשיות - הדלק של קהילת הקוד הפתוח. ברגע ששוחרר אי אפשר להחזיר אותו: אין כפתור מחיקה.
בעמדה רשמית מ-27.7 הם כתבו 'מעולם לא קראנו לאסור מודלים פתוחים', ושמודלים בלי יכולות מסוכנות הם נכס ציבורי. הם חולקים רק על הטענה שפתיחות בהכרח משפרת בטיחות, בגלל איומים ביולוגיים, ומציעים בדיקות חובה במקום איסור.
אנתרופיק מוכרת רק מודלים סגורים, ולכן 'פתוח זה מסוכן' הוא גם עמדת מוסר וגם חפיר עסקי. כשהמעבדה ה'בטיחותית' לא מתייצבת לצד הפתוח, היא נותנת לרגולטורים כיסוי לחסום אותו - ופוגעת בקטנים שבונים על קוד פתוח.
איום ביולוגי הוא לא באג רגיל, ומשקלים ששוחררו באמת אי אפשר להחזיר. יש הבדל בין 'לבדוק מודלים חזקים לפני שחרור' (הגיוני) לבין 'להשאיר דלת פתוחה לאסור קוד פתוח' (מסוכן).
הכתבה ב־5 שניות · נבנה עם HyperFrames
77 חברות חתמו על מכתב אחד שאומר "תנו למודלים להישאר פתוחים" - ואנתרופיק, החברה שבנתה את כל המותג שלה על בטיחות, היא הגדולה היחידה שסירבה לחתום. ג'נסן huang, המנכ"ל של Nvidia, פרסם ב-24 ביולי מכתב בשם "Open Weights and American AI Leadership" ("משקלים פתוחים ומנהיגות AI אמריקאית"), ותוך יומיים הרשימה תפחה מ-25 חברות ל-77: OpenAI, Google, Microsoft, Meta, Nvidia, Hugging Face, Mistral, Mozilla, Ollama ו-SpaceX חתמו. אנתרופיק - לא.
בואו נפרק את זה לאט, כי מתחת לכותרת "עוד מכתב תעשייתי" מסתתר ויכוח ששווה הרבה לכולנו, במיוחד למי מאיתנו שבונה על קוד פתוח.
מה זה בכלל "משקלים פתוחים" - ולמה אכפת לנו
כשמאמנים מודל שפה, התוצאה הסופית היא ערימה עצומה של מספרים שנקראים משקלים (weights) - בעצם כל מה ש"המודל למד". תחשבו על זה כמו על המתכון המלא של המנה: לא רק "יש כאן עוגה", אלא בדיוק כמה מכל מרכיב ובכל שלב. מודל ב-משקלים פתוחים (open-weights) הוא מודל שהחברה פרסמה את קובץ המשקלים שלו להורדה חופשית, כך שכל אחד יכול להוריד אותו, להריץ אותו על המחשב שלו, לשנות אותו ולבנות עליו - בלי לשלם לאף אחד על כל שאילתה.
זה בדיוק הדלק של קהילת הקוד הפתוח ב-AI. כשחברה כמו Meta משחררת את Llama, או כשמיסטרל ו-DeepSeek משחררים מודלים פתוחים, מיליוני מפתחים, סטארטאפים וחוקרים בונים עליהם בלי לבקש רשות מאף אחד. זה מה שמאפשר לנו להפעיל AI בלי להיות תלויים בחברה אחת, בלי לשלוח את הדאטה שלנו לענן של מישהו, ובלי שמישהו יוכל פתאום לסגור לנו את הברז או להעלות מחיר.
מכאן גם המתח האמיתי: מודל פתוח, ברגע ששוחרר, כבר אי אפשר להחזיר. אין "כפתור מחיקה". כל מי שהוריד את הקובץ מחזיק אותו לנצח.
המכתב: 77 חתימות תוך יומיים
המכתב עצמו טוען שלושה דברים פשוטים: משקלים פתוחים מרחיבים גישה (סטארטאפ קטן יכול לבנות על מודל חזק בלי לאמן אחד משלו מאפס, מה שעולה עשרות מיליונים), מחזקים תחרות (במקום שלוש-ארבע חברות סגורות ששולטות בכל השוק), ונותנים ללקוח שליטה (אנחנו מחזיקים את המודל, לא שוכרים אותו). המשפט שהכי הכעיס את אנתרופיק היה זה: "פתיחות היא אולי אחד הנתיבים החשובים ביותר לבטיחות ולאבטחת AI".
הרקע הפוליטי חשוב כדי להבין את התזמון. כמה ימים קודם, Axios דיווח שממשל טראמפ שוקל להגביל מודלים סיניים בקוד פתוח. המכתב הוא בעצם התגובה של התעשייה: "אל תחסמו את הפתוח". ג'נסן huang פרסם אותו בפוסט הראשון שלו אי פעם ב-X, והוא זכה לעשרות מיליוני צפיות. ומה שקרה אחר כך היה כדור שלג - הרשימה הכפילה את עצמה תוך יממה.
גרף · נתונים מאומתים
77 חתימות תוך יומיים - וחברה גדולה אחת בחוץ
בהשקה (24.7)25חברות
תוך יממה50חברות
עד סוף השבוע77חברות
מספר החברות החתומות על המכתב 'Open Weights and American AI Leadership'. פורסם ב-24.7.2026 עם 25 חברות, הכפיל את עצמו ל-50 תוך יממה אחרי הפוסט של ג'נסן huang ב-X, והגיע ל-77 ארגונים - כולל OpenAI, Google, Microsoft, Meta, Nvidia, Hugging Face, Mistral, Mozilla, Ollama ו-SpaceX. אנתרופיק (וגם אמזון, מבכירות המשקיעות באנתרופיק) לא חתמו. מקורות: Tom's Hardware, Forbes, PPC Land. נכון ל־2026-07.
וכאן הנקודה הצורמת: ככל שיותר חברות חתמו, כך בלטה יותר החברה שלא. דיוויד סאקס, לשעבר "צאר ה-AI" של ממשל טראמפ, כתב: "כל תעשיית הטק (חוץ מאנתרופיק) יצאה בעד AI בקוד פתוח". קאי-פו לי, מוותיקי התחום, הוסיף: "מי שלא חתם על המכתב הרבה יותר מעניין ממי שכן".
מה אנתרופיק עונה - וההגינות מחייבת להקשיב
עכשיו בואו נהיה הוגנים, כי לאנתרופיק יש טיעון אמיתי, ולא סתם "הם הרעים בסיפור". ב-27 ביולי הם פרסמו עמדה רשמית, והיא נפתחת חד: "אנתרופיק מעולם לא קראה לאסור מודלים במשקלים פתוחים". הם אפילו מסכימים עם רוב המכתב - שמודלים פתוחים בלי יכולות מסוכנות הם נכס ציבורי, שהם מרחיבים גישה ומחזקים תחרות.
השוואה
אותו נושא, שלוש עמדות (מאומת, יולי 2026)
אז על מה הם כן חולקים? על מילה אחת: שפתיחות בהכרח משפרת בטיחות. המנכ"ל דריו אמודיי נותן דוגמה מצמררת - מודל חזק מספיק עלול לעזור למישהו לחמש וירוס ברמת מגפה, בעוד שההגנה מפני איום כזה היא "משימה תפעולית של שנים". במילים אחרות: כשמדובר בנשק ביולוגי, "עוד עיניים על הקוד" לא בהכרח עוזרות למגנים יותר מאשר לתוקפים, כי התוקף צריך הצלחה אחת והמגן צריך להצליח כל פעם מחדש.
במקום איסור גורף, אנתרופיק מציעה שלושה צעדים אחרים:
מה אנתרופיק מציעה במקום איסור על קוד פתוח
1
2
3
4
זו עמדה קוהרנטית, וחלקים ממנה פשוט נכונים. הבעיה היא לא מה שאנתרופיק אומרת - אלא מה שהשתיקה שלה עושה בשטח.
הביקורת הנוקבת: כשהבטיחות הופכת לחפיר
הנה איפה, בעיניי, אנתרופיק חוצה קו. ראשית ההקשר: לפי Axios, גורמים בממשל תיארו שמעבדות ה-AI המובילות מגיעות אליהם "כל שלושה עד חמישה חודשים עם הצעה לאסור מודלים בקוד פתוח". אנתרופיק היא אחת מהמעבדות האלה. אז כשהיא מסרבת לחתום על מכתב שכל כולו "אל תאסרו את הפתוח", היא לא באמת נשארת נייטרלית - היא משאירה את הדלת פתוחה לרגולציה שתפגע דווקא בקטנים.
שנית, אנתרופיק מוכרת גישה למודלים סגורים בלבד. אין להם אפילו מודל פתוח אחד. ביל גרלי, משקיע ותיק מקרן Benchmark, אמר את מה שהרבה חשבו: אנתרופיק "מנסה לשמר את המיקום שלה במרוץ". כשהחברה שהכי מרוויחה מכך שהמודלים החזקים יישארו סגורים היא גם זו שהכי מהססת להגן על הפתוח, קשה שלא לשאול על ניגוד העניינים. הטיעון הבטיחותי אמיתי, אבל הוא גם, במקרה, בדיוק החפיר העסקי המושלם: כשאתה מוכר רק סגור, "פתוח זה מסוכן" הוא בו-זמנית עמדת מוסר וגם מודל עסקי.
שלישית, וזה הכי כואב לקהילה: כשהמעבדה שמיתגה את עצמה כ"מצפון הבטיחותי" של התעשייה נמנעת מלהגן על הקוד הפתוח, היא נותנת לרגולטורים כיסוי מוסרי לחסום אותו. Hugging Face, Mistral, Mozilla, Ollama - כל מי שבונה בפועל את התשתית הפתוחה - חתמו. הם על הקו. אנתרופיק, עם כל המשקל המוסרי שצברה, בחרה לא לעמוד לצידם. וזה, בעיניי, פוגע בדיוק באנשים שהכי צריכים גיבוי.
אז מה עושים עם זה
בואו נהיה מדויקים גם בביקורת. אנתרופיק צודקת שאיום ביולוגי הוא לא באג רגיל, ושמשקלים ששוחררו באמת אי אפשר להחזיר. זו לא פרנויה, זו מתמטיקה של סיכון. ואף אחד מאיתנו לא באמת רוצה מודל שמלמד לחמש מגפה בהורדה חופשית מהאינטרנט.
אבל יש הבדל תהומי בין "בואו נבדוק מודלים חזקים לפני שחרור" (הגיוני, ואפילו אנתרופיק מציעה את זה) לבין "בואו נשאיר את הדלת פתוחה לאסור קוד פתוח" (מסוכן לכולנו). ובעיניי, כשהחברה שהכי נהנית מהסגור מסרבת להתייצב לצד הפתוח, היא לא יכולה להתפלא שקוראים לזה בדיוק כמו שזה נראה. הבטיחות היא טיעון אמיתי. היא פשוט גם, במקרה הזה, שווה הרבה מאוד כסף.
בדקו את עצמכם
למה אנתרופיק סירבה לחתום על המכתב, למרות שהיא טוענת שהיא לא בעד איסור על מודלים פתוחים?
השאלה שנשארת איתי היא זו: אם אפילו החברה הכי "בטיחותית" בתעשייה לא מוכנה לחתום על מכתב שמגן על הקוד הפתוח - מי כן יגן עליו?
